השאלה כמה להחזיק תינוק בידיים ומתי לתת לו להתמודד לבד עולה לא פעם אצל הורים, בעיקר לתינוקות בגיל לידה עד 3 חודשים. אז האם יש תשובה חד-משמעית?
הדבר הכי טבעי עבורנו כהורים או כסבים הוא להחזיק תינוק שרק נולד בידיים. אחרי הכל, התינוק היה כל כך הרבה זמן ברחם, ועכשיו, כשהוא מחוצה לו, יש לנו צורך לחבק אותו, להעניק לו ביטחון דרך המגע, ולהביע את האהבה והקשר שאנחנו מרגישים כלפיו.
כך לדוגמה, פגשתי סבתא לנכד ראשון, שנולד לפני הזמן וישן המון. היא רצתה מאוד ליצור איתו קשר והחזיקה אותו בידיים גם כשהוא ישן. פגשתי גם אבא שנעמד והחזיק את התינוק כדי להרגיע אותו, ותיאר שהתינוק "רוצה שאני אעמוד" – ברגע שהתיישב, התינוק חזר לבכות.
למה התינוקות כל כך זקוקים לתנועה ולמגע? בזמן שהותם ברחם, תינוקות רגילים לנוע יחד עם אמא. עם הלידה, הם יוצאים לעולם שבו יש כוח כבידה, וכל חוויית התנועה שלהם משתנה. זהו מעבר שמחייב אותם לפתח שרירים ושיווי משקל – תהליך שמתרחש בהדרגה. כשאנחנו מחזיקים את התינוק בידיים, או מטיילים איתו במנשא או מקפיצים אותו בעדינות על כדור פיזיו, הוא מקבל גירויים תנועתיים חיוניים להתפתחותו. התנועה לא רק מרגיעה את התינוק, אלא גם עוזרת לו להתרגל לעולם החדש ולתמוך בהתפתחותו.
אותו אבא שחש מתוסכל מכך שהתינוק "מכריח" אותו לעמוד, לא הבין שהתינוק בעצם מבטא את הצורך שלו בתנועה, שמרגיעה אותו. עמידה מאפשרת תנועה עדינה קדימה ואחורה – וזה בדיוק מה שהתינוק זקוק לו. לאחר שהסברנו לו את המשמעות של זה, האבא הבין והצליח להתמסר לעמידה עם התינוק בצורה קלה יותר.
ומה לגבי התינוק שישן בידיים של הסבתא? המגע והקרבה לא רק תורמים לתחושת הביטחון שלו, אלא גם מעשירים את חוויית ההתפתחות. האם יש תינוקות שמקבלים יותר ידיים, והאם זה טוב? לעיתים אצל תאומים, אפשר לראות שתינוק אחד יותר "תובעני" ואילו השני שקט יותר. מה שקורה בפועל הוא שהתינוק התובעני מקבל יותר חוויות של מגע ותנועה, מה שעוזר לו להתפתח טוב יותר. התינוק השקט, לעומת זאת, עשוי לקבל פחות גירויים תנועתיים ולכן מערכת שיווי המשקל שלו תהיה פחות מפותחת, והוא יהיה פחות פעיל מבחינה גופנית.
אז האם יש דבר כזה "יותר מדי על הידיים"? אין תשובה מוחלטת. כל תינוק הוא שונה, וכל משפחה מוצאת את האיזון שמתאים לה. מה שחשוב לזכור הוא שאחיזה בידיים מספקת לתינוק מגע חיוני ותנועה, אך ישנה גם חשיבות לכך שניתן לתינוק זמן להתנועע בעצמו. שכיבה על המזרן מהימים הראשונים לחייו – על הבטן או על הצדדים – מאפשרת לו לתרגל את הגוף שלו. במהלך הזמן הזה, התינוק לומד להרים את הראש, להזיז את הידיים והרגליים, ואפילו להכניס את היד לפה.
הורים יקרים, שבו ליד התינוק וצפו בו מתנועע! זהו רגע יקר שבו הוא לומד ומפתח את שריריו ושיווי המשקל שלו. אם הוא מתחיל להביע קולות של קושי, אפשר לשיר לו בעדינות או לטפוח עליו, אבל לא למהר להרים אותו מיד. תנו לו זמן לנסות למצוא את התנוחה הנוחה לו בעצמו – אולי לשים אצבע בפה ולהירגע בשכיבה על הבטן. זהו חלק מהתהליך שבו הוא לומד להרגיע את עצמו, מיומנות חשובה לכל החיים. אז מתי להחזיק ומתי לאפשר לתינוק להתמודד קצת בעצמו? כמו בהרבה דברים בחיים, האיזון הוא המפתח.