top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תבטי כהן קובלסקי

טעימות והמעבר לאוכל מוצק

רק התרגלנו לתינוק, עברנו את כאבי הבטן, ואנחנו מתחילים להבין איך זה הולך עם התינוק פחות או יותר, איך להרדים אותו, איך לגרות אותו...אז מגיע השלב של "הטעימות" ומבלבל אותנו שוב: מתי להתחיל עם הטעימות? ואיך לעשות את זה?

אני אעזור ואעשה קצת סדר בבלגן.


1) משמעות הטעימות היא לחשוף את התינוק לטעמים ומזונות שונים וזה אפשרי מגיל 4 חודשים. אם התינוק נולד כפג אני ממליצה לדחות את השלב הזה לגיל 4 חודשים לפי הגיל המתוקן של התינוק.

המטרה היא מצד אחד לחשוף את התינוק לטעמים נוספים. משרד הבריאות ממליץ היום על הטעימות על מנת לצמצם אלרגיות. כלומר שלב הטעימות לא זהה למעבר לאוכל מוצק, כי נותנים לתינוק כל פעם כמויות קטנות מאוד של מזונות.




איך עושים את זה: תמעכו במזלג או באצבעות אוכל בריא לא מעובד במרקם רך שזמין לכם ותתנו לתינוק ללקק מהאצבעות שלכם (להקפיד לשטוף קודם ידיים) או מכפית קטנה, הכמות היא כרבע כפית בלבד. לדוגמה: בטטה אפויה, בננה, טחינה, אבוקדו, אפונה מעוכה, ירקות מבושלים ממרק ביתי (ללא אבקת מרק) וכדומה.

כדאי לעשות את זה בשעות היום במשך השבוע כאשר המרפאות פתוחות רק במקרה ויש תופעות של אלרגיה. אבל בבקשה לא להיכנס לחרדה מהתהליך.

שימו לב: אסור לתת לתינוק דבש שעלול להכיל חיידקים שמסוכנים עבור התינוק.

שלב הטעימות הוא לא שלב הכרחי, קחו את זה בתור המלצה.


2) הגיל הקלסי למעבר הזה הוא גיל חצי שנה. גם כאן יש להתייחס לגיל המתוקן (אצל פגים). חשוב להביא בחשבון גם את ההתפתחות של התינוק: כאשר התינוק מאוד רפוי ועדיין מתקשה לשכב על הבטן ולהרים את הראש כדאי לחכות עוד קצת עם המעבר הזה, כי היכולת לבלוע קשורה גם להתפתחות המוטורית. רפלקס הבליעה מתפתח במקביל ליכולת של התינוק להתיישב באופן עצמאי. אז אם התינוק לא כל כך מתעניין באוכל מוצק בגיל חצי שנה זה לא נורא בכלל, אפשר לחכות עוד חודש.


3) יש שתי דרכים עיקריות במעבר לאוכל מוצק: הדרך הקלסית ושיטת הבייבי לד.

הדרך הקלסית היא: לאדות כל פעם ירק אחר, לרסק בבלנדר למחית חלקה ולתת לתינוק במשך שלושה ימים את אותו הירק. בהדרגה אפשר לשלב בין הירקות ואז אפשר לעבור גם לפירות. כמובן אפשר גם להתחיל בתפוח מאודה ובהדרגה להוסיף אגס, בננה, אבוקדו ושילובים אחרים.

תביאו בחשבון שבטן התינוק היה רגיל לחלב בלבד. לכן חשוב לא להעמיס עליו אלא לעשות את התהליך בהדרגה.

את האוכל נותנים בכפית כאשר התינוק יושב בסלקל או על ההורה. אם התינוק יודע כבר להתיישב ויושב יציב אפשר להושיב אותו גם בתוך כיסא אוכל של תינוק. הכמות משתנה בהתאם לתיאבון של התינוק בין רבע קערית עד קערית שלמה. כדאי להתארגן גם על סינר

​יש תינוקות שממש מתלהבים מהאוכל המוצק ומהטעמים החדשים ויש תינוקות שלא מסכימים לפתוח את הפה. כשהתינוק לא מסכים לפתוח את פיו כדאי לדחות את המעבר לאוכל מוצק בעוד שבועיים או אפשר לנסות את השיטה השנייה: "בייבי לד"


4) "בייבי לד": על פי הגישה הזו מושיבים את התינוק בכיסא אוכל (אפשר להוסיף תמיכה, אם הוא טרם יושב יציב) ומציגים בפניו מזונות שונים רכים ומאפשרים לתינוק לקחת בכוחות עצמו את המזונות ולהאכיל את עצמו. הקשר בין יד ופה נלמד כבר בחודשים הראשונים בהתפתחות התינוק. כך לדוגמה, אם הכנו ירק מאודה לשולחן המשפחתי, נוכל להגיש את זה לתינוק, כך גם לגבי קציצות רכות או פרי בשל.

כך התינוק מעורב מתחילת דרכו בקולינריה הביתית, הן מבחינת הטעמים והן בהרכב המזון. ההאכלה נעשית באופן בו התינוק מאכיל את עצמו, כך שבמרבית המקרים שיתוף הפעולה מצד התינוק יהיה מיטבי. בנוסף אין צורך לטרוח על מנה מיוחדת עבור התינוק.


5) בפועל כמובן יש אין ספור שילובין בין שתי הגישות. אני תמיד בעד לאפשר לתינוק להיות שותף פעיל באכילה (גם אם אתם מאכילים אותו בכפית). אפשר לתת לו להחזיק כפית או מזון ביד גם במחיר של לכלוך אדיר מסביב. תהליך האכילה העצמאית מפתחת את המוטוריקה העדינה וחושפת את התינוק למרקמים שונים.

חשוב לפעול בהקשבה לתינוק - ליכולת התנועתית שלו, לשיתוף הפעולה.


6) בשום פנים ואופן לא נאכיל את התינוק בכוח - שיטת "האווירון" של פעם עם הכפית פסולה. הפה הוא המקום של השליטה של התינוק ונכבד אותו. אנחנו רוצים להעביר לו הנאה מאכילת המוצקים ומאכילה משותפת במסגרת המשפחה או החברים.


7) הכי חשוב תמיד להשגיח על התינוק בזמן האכילה ולא להתרחק ממנו בגלל סכנת חנק. נהיה לידו, נסמוך על התינוק וחכמת הגוף שלו, נישאר ערניים מבלי להיכנס לחרדה.


8) המעבר לאוכל מוצק בא ביחד עם היכולות התנועתיות שמתפתחות ומתרחבות: התינוק מתחיל לנוע במרחב ולזחול והוא זקוק לתוספת קלוריות. בהתחלה האוכל המוצק עדיין לא מחליף ארוחת חלב. זה ייקח עוד כמה שבועות בהתאם להרגלי האכילה של התינוק.



בהצלחה!


Comments


Post: Blog2_Post
bottom of page