כבר מהשבועות הראשונים לחייו של התינוק, ניתן ורצוי להתחיל לעודד מודעות לפה ולחזק את שרירי הפה. איך עושים את זה?

קרבו את פניכם לתינוק והוציאו לשון. תנו לו להתבונן בלשון שלכם וחכו שיחקה אתכם ויוציא את לשונו בתגובה טבעית ואינסטינקטיבית. הפעולה הפשוטה הזו מגרה את התינוק ומעוררת אצלו תחושת נפרדות ראשונה מהאדם שמולו – או במילים אחרות, תחושת ה"אני" שלו מתחילה להתפתח. כמה פשוט – וכמה חשוב!
בנוסף, זו דרך נהדרת ליצור תקשורת ראשונה עם התינוק מעבר לחיבוקים וליטופים. התבוננות בלשון ובתנועות הפה שלכם מפעילה אזורים חשובים במוח, התורמים להתפתחות וללמידה.
כאשר התינוק גדל ומתחיל לנוע בעולם בצורה עצמאית, כדאי להמשיך לקרב את פניכם אליו במהלך שיחה, כך שיראה את תנועת השפתיים שלכם בזמן הדיבור. משחקים קוליים כמו הוצאת קולות מצחיקים, דיבור ב"ג'יבריש", או מגע עדין בפיו של התינוק, יכולים להיות מהנים ומעודדים את התפתחות הדיבור. לדוגמה, אפשר לשחק ב"בו בו בו" כמו קריאת אינדיאנים. גם ילדים גדולים יותר אוהבים את המשחקים האלה, והם מהווים תרגול חשוב.
שימוש בדקלומים ריתמיים שמפעילים את השפתיים, כמו "בה בה בתוף – בררר בום", תורם רבות לחיזוק שרירי הפה. מלמולים כמו "א-בא" ו"בה-בה" מחזקים את הפה ומעוררים את הרצון של התינוק לדבר.
בגיל שנה פלוס אפשר להתחיל לעבוד גם על חיזוק יכולת הנשיפה – למשל, באמצעות נשיפה על נייר, הפרחת בועות סבון, נשיפה בחלילית או בקשית. זה מחזק את שרירי הפה ותורם להתפתחות הדיבור, ואף מסייע בצמצום נוזלים באוזניים ושיפור הנשימה.
זהו גם הזמן להתחיל לעודד את הילדים לומר מילים פשוטות כמו "הנה הכדור" -"כ-דור!", ולהנחות אותם לפעול לפי הוראות פשוטות כמו "תביא לי את הבובה". הפה הוא חלק ממערכת השרירים הטבעתיים, ולכן חיזוק הפה משפיע על מערכות נוספות בגוף, כולל מערכת העיכול.
אם ילדכם כבר בן שנתיים ומעלה ומתקשה בדיבור או עדיין מיירר, אפשר לעבוד איתו לפי אותם תהליכים שתוארו, בהדרגה. התחילו מהוצאת הלשון: "איפה הלשון שלך? איפה הלשון של אמא/אבא?" המשיכו במשחקי קולות מצחיקים ודקלומים, ולאט לאט עברו לנשיפות. תגלו כיצד שרירי הפה של הילד מתחזקים, וכיצד הוא נהנה מחיוניות כללית.
הכי חשוב? ליהנות מהתהליך!