top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תבטי כהן קובלסקי

? איך לעודד דיבור אצל התינוק





אפשר ומומלץ לעבוד עם התינוק כבר בשבועות הראשונים בחייו על מודעות לפה וחיזוק שרירי הפה.

איך עושים את זה?

קרבו את הפנים שלכם אל התינוק והוציאו לו לשון. תנו לו להתבונן בלשון שלכם וחכו שהוא יוציא בעצמו את לשונו בתגובת חיקוי ראשונה ואינסטינקיטיבית. "הפעילות" הזאת מעוררת אצל התינוק את תחושת הנפרדות הראשונה מהדמות אשר מולו – או בניסוח חיובי: את תחושת ה"אני" הראשון. כמה פשוט וכמה חשוב!

כך אנחנו גם יוצרים עם התינוק תקשורת ראשונה מעבר לחיבוק וליטוף. הוצאת הלשון והמודעות ללשון מגרה אצל התינוק הרבה אזורים במוח וזה חשוב להתפתחות וללמידה.

כאשר התינוק גדל ומתחיל לנוע בצורה עצמאית בעולם חשוב עדיין לקרב מפעם לפעם את הפנים שלנו אליו כאשר אנו מדברים אתו, כדי שהוא יראה את השפתיים שלנו נעות בזמן הדיבור.

אפשר לעשות קולות מצחיקים עם הפה, לדבר ב"ג'יבריש" ולגעת קלות בפה התינוק. אפשר לעשות "בו בו בו" כמו קריאה של אינדיאנים. גם ילדים יותר גדולים אוהבים את המשחקים הללו עם הפה והקול. אני אוהבת להשתמש בדקלומים ריתמיים אשר מפעילים את השפתיים: "בה בה בתוף – בררר בום". דווקא דיקלומים אלו מעודדים אצל התינוק את יכולת הדיבור ואת הרצון לדבר: "א-בא", "בה-בה". וכאשר התינוק מתחיל למלמל גם שרירי הפה שלו מתחזקים.


מגיל שנה פלוס (שנה וחצי, אבל אפשר לנסות קצת קודם) אפשר לעודד גם את יכולת הנשיפה: לעשות "פו" לנייר, להפריח בועת סבון, לנשוף בחלילית או בקשית. גם כאן התינוק מחזק ומשכלל את שרירי הפה, וזה תורם רבות לדיבור. תופעות לוואי נוספות ורצויות: צמצום של נוזלים באזניים ושיפור הנשימה.

זה גם הזמן לעודד את הילדים להגיד מילים פשוטות: איפה הכדור? הנה הכדור! ולתת הוראות פשוטות: תביא לי את בובה. קח את הבובה..


הפה שייך למערכת השרירים הטבעתיים. זו מערכת קדומה בגוף האנושי בה כל השרירים משפיעים אחד על השני. לכן אם אנו מחזקים את הפה, אנו מחזקים עוד מערכות בגוף כולל מערכת העיכול.


אם ילדכם כבר בן שנתיים ומעלה ומיירר או מדבר לא ברור, אפשר לעבוד איתו על אותם התהליכים שציינתי למעלה, פחות או יותר לפי סדר (ולא ביום אחד אלא בהדרגה): הוצאת לשון: "איפה הלשון שלך? איפה הלשון של אימא/אבא", לעשות קולות מצחיקים ולדקלם דקלומים ובהדרגה להגיע לנשיפות. תוכלו לראות איך שרירי הפה של הילד מתחזקים ושהילד זוכה לחיוניות באופן כללי. הכי חשוב: ליהנות מהתהליך!

댓글


Post: Blog2_Post
bottom of page